<h1>הגהות שערי דורא סימנים נ"ה—נ"ו</h1>
<h2>דף ק.</h2>
בין לרבינו אפרים וריב"א שפירשו גבי טפת חלב שנפלה על החתיכה דלא משערינן אלא לפי האיסור הנבלע בה בין לפיר"ת דבכולה משערינן (ולפנים אפרש פלוגתייהו בע"ה) א)טפת חלב שנפלה על הקדירה מבחוץ שבה בשר לא אמרינן הקדירה נעשית איסור הואיל ולא נכנס בקדירה אלא טעם משהו. ואם נפלה הטיפה נגד הרוטב בטילה בששים. ואם אינה ב)נגד הרוטב מאי איכפת לן אם כן אין שום איסור בתבשיל שבקדירה דאינו מפעפע אבל צריך לנער ולשפוך התבשיל מצד אחר שלא כנגד הטיפה כי הקדירה עצמה אסורה. אבל יש שמחמירים ואומרים דווקא גבי חתיכת בשר בעינן טעם בחתיכה לאסור חתיכות אחרות לפי שיש לה טעם מעצמה הלכך ג)אינה נעשית נבילה אלא כשיש בה טעם האיסור אבל בקדירה שאין לה טעם מגופה אפי' כשנכנס בה טעם איסור משהו נעשית הקדירה נבילה ד)וצריך ששים מכל הקדירה ומן הטעם אשר בה. וכבר אירע מעשה במאגענצא בקדירה מלאה בשר שהיתה שפותה אצל האור ורותחת ונשבר כד של חלב וניתז מעל החלב על דופן שפת הקדירה של בשר מבחוץ ושאלו לראב"ן והשיב אם יש בקדירה בלא התבשיל ס' לבטל טעם החלב הנבלע בה לא ה)נעשית נבילה מידי דהוה אטיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר שאם יש ס' בחתיכה לבטל הטיפה אז מותרת ונתבטל החלב ו)ולא אמרינן שהחלב חוזר ונבלע ואוסר הרוטב למ"ד מין במינו במשהו אלא בטיל בס' ברוטב כיון דהטעם לא היה בעין והביא ראי' ונלאתי לכתוב ולהאריך. וכ"ש למ"ד דמין במינו בטיל בס'. ועוד הביא ראייה לדבריו ז)כי היכי דטומאה בלועה לא מטמאה טהורה בלועה ה"נ לא אסר איסור בלועה היתר בלועה (פי' מה שנבלע בקדירה) והכי איתא בפ' בהמה המקשה (דף ע"א) כשם שטומאה בלועה כו' אלא מאי אית לך למימר דלמא פליט הקדירה את החלב לתבשיל. כי נמי פלטה ליה מבטל ליה התבשיל בששים ועוד האריך הראב"ן. ח)אך אני עיקר קבלתי אכתוב מה שראיתי רבותי נוהגין ואני אחריהם. ודאי טפת חלב שנפלה לתוך התבשיל של בשר עולה בששים אפי' נפלה על חתיכה קטנה של בשר בתוך הקדירה ואין באותה חתיכה ס' לבטל כיון ט)שיש מקצת החתיכה ברוטב ויש בין הכל ששים מותר. אבל אם נפלה טיפת חלב על הקדירה של בשר כן הדין אם נפלה מבחוץ למעלה י)שלא כנגד הרוטב מה שבתוך הקדירה מותר שאין בו נתינת טעם מן האיסור אבל הקדירה עצמה אסורה וצריך לערות הרוטב מצד אחר שלא כנגד נפילת האיסור. אבל אם נפלה כנגד האש אפי' שלא כנגד הרוטב מותר הכל דהאש שורפו מיד ומייבשו ואם נפלה כנגד הרוטב ויש ס' ברוטב הכל מותר ואפי' שלא כנגד האש ומ"מ אסור להשתמש בקדירה לא בשר ולא חלב יא)ויש שוברין שולי הקדירה והמאכל נופל דרך שם ולא יעבור דרך האיסור [למעלה דרך הפה]. ואם נפל יב)טפת חלב על כיסוי הקדירה יש לו דין קדירה כנגד הרוטב ושריא דהא חשיב בגמרא (דף ק"ח) כיסה כמו ניער את הקדירה והתבשיל מותר. אך הכיסוי רגילין ללבנו או להגעיל אם הוא של ברזל ואם הוא של חרס אין לו תקנה. [שערי דורא הלכ' ביטול סימנים נ"ה—נ"ו]. א)0וזו תשובת מהר"ם ואם קדירה של בשר ושל חלב נוגעין זה בזה אינו מזיק כי אינו מפעפע מדופן לדופן ויש לי תשובות רבינו שמשון גם מזה. כ"י אקספארד מהגה"מ קדירה של בשר ושל חלב נוגעות זב"ז אצל אש אין לחוש כי אינו מפעפע מדופן לדופן ובע"ז ישראל ונכרי לא חייש דלמא מנתזין צינורות מזו לזו. טפת חלב שנפלה על קדירה מבחוץ כתב ר"י דאם יש בתוך הקדירה רוטב ובשר בין הכל ששים נגד ס' טיפין מן שיעור החלב אז מותר משום דדלמא אותו טיפת חלב לא מפעפע (כלל) בכל הקדירה ואוסר עד נ"ט טיפין הבלועין בדופני הקדירה ואותן הטיפין נ"נ והלכך צריך ששים בכל מה שבקדירה לבטל ס' טיפין כיוצא טפת חלב עכ"ל הגה"מ פ"ט ממ"א. הגה. ור"י הביא ראיי' מפרק דם חטאת גבי בישול במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי דקאמר וטעמא מאי דכתיב ואם בכלי נחשת בישלה ומורק ושוטף במים מדאיצטריך קרא לקדשים אלמא דלא מפעפע בכל הכלי אעפ"י שכל הכלי חם ולא אסר ר"י אלא שיעור עובי הדופן שנתפשט שם החלב מבחוץ ובדידי' משערינן ולא בכל הקדירה כולה ודווקא שלא ראה הטפה קודם שנפלה אבל אם ראה הטיפה קודם ועמד עליה כמה הוא סגי ודאי בששים של ששים טיפין כיו"ב ממנ"פ כמ"ש מורי עכ"ל. ב)0והעולם נהגו לאסור כשנפל על הדופן שלא כנגד הרוטב ודוקא כשנפל שלא לצד האש אבל לצד האש נהגו להתיר לפי שהאור שורפו ומייבשו מיד ודוקא טיפה בעלמא כגון שהוא דבר מועט אבל אם נפל רוב חלב אין להתיר אפילו כנגד האור אא"כ כנגד הרוטב ע"י ס'. ומורי ר' יחיאל בשם הריצב"א היה אומר שהיה מתיר גם שלא כנגד הרוטב ואפילו שלא לצד האש ע"י ס' היכא דאיכא הפס"מ או בע"ש ויו"ט עכ"ל מרדכי פ' גה"נ תרע"ט והג"ה סמ"ק סי' רי"ג. ואם נפל טיפת חלב רותח על סכין או כלי צונן אינו צריך כי אם לגרר רק במקום שנפלה הטיפה, הואיל ופסקה הטפה כשנפלה עליו. והא דאמר עירוי ככ"ר היינו כשנפל בקילוח אבל בכה"ג לא ודוקא כשנפל על הקתא אבל כשנפל על הברזל של סכין נועץ י' פעמים בקרקע ודיו (באו"ה נ"ח וכשר אף לדבר חם) עכ"ל תשב"ץ סי' שמ"ט. אין צריך כי אם לגרר במקום שנפלה הטיפה. צ"ע אם נפל טיפה מנר הדולק למקום האסור לו מי נימא דדי בגרירה דיש לחלק בין רותח ע"י האור עצמו בין רותח דחם מחמת האור ויראה דיש להחמיר [הגה קטנה כ"כ מהרא"י גם בתה"ד סי' קע"ו] בנר שהפתילה מונחת בו וחלב או שומן מהותך דולקת בו. ומה שנוטף מפי אותו צד חשוב חם ע"י האור עצמו כדמוכח בתוס' פ"ק חולין ובאשר"י שילהי ע"ז גבי דין סכינים הנקחים מן הגוים אבל פתילה שחלב או שומן כרוך סביבה ונקרש כמו שרגילין לעשות נירות עינינו רואות שטיפה הנוטפת מאותו הנר אינו שורף כ"כ כטיפה הנוטפת מקדירה רותחת והטעם קל להבין מהרא"י ז"ל. ג)0אין חתיכה נ"נ אלא גבי בב"ח מקבלת מהר"ש. ד)0וצריך ס' מכל הקדירה. וכך יש לשער יכנוס הקדירה בתוך הכלי מלא מים ומה שיוצא היינו שיעור נגד כל הקדירה מרדכי תרפ"ה סוף פרק גיה"נ בשם ראבי"ה ע"ש. ה)0גרסינן בזבחים בפרק דם חטאת דחלב מפעפע כלומר מתפשט בכל הכלי. וכתב רבינו יודא מכאן נוהגין שאם נפלה טפת חלב על גבה של קדירה רותחת באור שמפעפע בקדירה של חרס וחענ"נ ובכולה קדירה משערינן שהחלב מתפשט בכל הקדירה ואין כאן מקום להתבטל הכלי עכ"ל סמ"ג לאוין ק"מ קמ"א ובשם רבינו שמחה (ויש גירסא ובשם רבותינו) מצאתי שהתבשיל מותר והקדירה אסורה. ושמעתי שהר"ר פרץ מורה שאם נפלה על גב הקדירה שלא כנגד התבשיל מותר הגה"מ פ"ט ממ"א. מעשה אירע בתבשיל שהי' בקדירה ונפל מעל חלב על הקדירה מבחוץ והתירו התבשיל ואסרו הקדירה מהא בפסחים ל' דהתורה העידה על כ"ח שאינו יוצא מידי דפיו לעולם, ואומר אני ברוך א"כ יבשלו בקדירה שום תבשיל כמו כן יהא מותר דלא גרע מזה התבשיל אלא שאין מבשלין בו לכתחלה דאין מבטלין איסור לכתחלה. ועוד ראיתי מעשה בחלב הדולק בנר ותחת הנר היתה קדירה ריקנית ונפל מן החלב על הקדירה והתירו אפי' למ"ד עילאה גבר ע"כ מס' רבינו ברוך. מעשה בא לפני מהר"ם [מרוטנבורק] שנשפך רוטב חם מקדירה בשר רותח ושוב נתיישב קדירה של חרס חולבת לתוך אותו רוטב על הקרקע והתירו כי אמר אפילו היתה אותו רוטב בכלי והושמה קדירה של חלב בתוכו קיימ"ל דכ"ש אינו מבשל כש"כ הכא שנבלע רוב רוטב בקרקע עכ"ל. מעשה אירע שבשלו בשר בקדירה של חלב וקדירה אחרת של חלב עומדת בצדה ולקחו כף והגיסו שניהם באותו כף ובאו לפני ריב"א ואסר שניהם כי לאחר שנעשה בב"ח אוסר במשהו. אבל קודם שנעשה בשר בחלב אי נפלה טפה בתוך הקדירה משערינן בששים עכ"ל. ו)0ולא אמרינן שהחלב חוזר ונבלע כו' וז"ל מרדכי פרק גה"נ סי' תרע"ט וא"ת הלא החלב הנבלע בקדירה נותן טעם ברוטב שנבלע בה וכי הדר נפיק הרוטב לקדירה הוי מב"מ לאסור במשהו כו'. עצמות של איסור אינן מצטרפות לאיסור אבל עצמות של היתר מצטרפות להיתר אבל אין להצטרף עצמות של איסור עם ההיתר לבטל האיסור ואם שום מורה יתיר לא עבר על דברי חכמים אבל אין נכון להתיר כולי האי א"ז. חתיכה של איסור שנתבשל עם האחרות של היתר צריך ס' לבטל החתיכה עם העצמות אשר"י פגה"נ. וכתב הרא"ש פגה"נ חתיכה של נבילה שנתבשלה ואח"כ נפלה (נפלו) בקדירה עצמות שבה מצטרפים לאיסור לפי שבלעו טעם הנבילה מידי דהוה אקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואפי' נתבשלה תחלה אותה חתיכה נבילה בפ"ע בקדיר' כשחזרה ונפלה לקדירה של היתר אע"ג דמשערינן כל הבשר שבה לא סגי בהכי אם לא שיש עוד ששים גם כנגד כל העצמות דשמא בשר הנבילה נתמעט בבישולו ונתנה טעם בעצמות עכ"ל הרא"ש ז"ל. ז)0כי היכי דטומאה כו' לא קאמר משום איסור אלא מעצמו מדמה לטומאה מקבלת מהרי"ב ומהר"ש. ח)0אך אני עיקר קבלתי אכתוב. הכי נהוג כפסק זה ובטיפה מועט נגד האש שרי אפי' הקדירה כך יראה לי לפי שהאור שורפו קודם שיכנס בקדירה ואם נפלה שלא כנגד הרוטב עבדינן כדעת מרדכי שמניחין הקדירה עד שתצטנן מהרא"י ז"ל. ט)0יש שהיו רוצים לומר דחתיכה שחציה בתוך הרוטב וחציה חוץ לרוטב ונפל טיפת חלב על אותו צד שחוץ לרוטב דודאי הרוטב ושאר חתיכות מסייעין לבטל אותו טיפה ולהתיר גם מאותה חתיכה אותו מקצת שבתוך הרוטב. אבל מה שיש ממנה חוץ לרוטב אסור לפי שאין באותו מקצת שחוץ לרוטב ששים מהטפה וצריך להמתין עד שיצטנן וחותכין אותו מקצת שחוץ לרוטב לפי שהוא אסור. ושיבוש הוא בידם דבהדיא פי' בתוס' גבי האי טפת חלב כו' דמיירי דוקא כשהחתיכה כולה ביובש כגון שאותו חתיכה כולה מונחת על חתיכה אחרת שבמקצתה חוץ לרוטב דהשתא הוה אותה חתיכה עליונה שנפלה טפת חלב עליה כולה חוץ לרוטב ולהכי אמרינן דאין הרוטב ושאר חתיכות מסייעין לבטל הטיפה. אבל אם היתה אותה החתיכה שנפלה טפת חלב עליה מקצתה בתוך הרוטב. אז היה הרוטב ושאר חתיכות מסייעות לבטל הטפה ולהתיר גם אותה חתיכה אפילו מה שיש ממנה חוץ לרוטב וכ"ת הוא גופא טעם מאי האיך יועיל הרוטב לאותו מקצת שחוץ לרוטב י"ל דטעמא רבה איכא אע"ג דקיימ"ל דאיסור הנבלע בחתיכת היתר אינו מתפשט מחתיכה לחתיכה כ"א ע"י רוטב כדמוכח ההוא סוגיא דטיפת חלב (סה"ת ומרדכי) מ"מ באותה חתיכה עצמה מתפשט בכולה אפי' בלא רוטב כדמשמע מההוא דטפת חלב כו' כדפירש רבינו ברוך סי' נ"א הלכך כשמקצת החתיכה בתוך הרוטב ונפלה הטפה על אותו מקצת שחוץ לרוטב, אותו טפה מתפשטת בכוליה בלא הרוטב ובכל החתיכות שבקדירה, שהרי אע"ג דנפלה באותו מקצת שחוץ לרוטב מ"מ היא מתפשטת בכל אותה החתיכה כדפירש וכיון שמתפשטת גם באותו מקצת שבתוך הרוטב הרי היא חוזרת ומתפשטת גם בכל הקדירה ע"י הרוטב עכ"ל מרדכי פכה"ב תרצ"א והגהת סמ"ק סי' רי"ג. י)0כתב בסמ"ק סי' רי"ג וז"ל טפת חלב הנופלת על דופני הכלי מספקא לן בפרק דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי או לא הלכך כשנפל נגד הרוטב ויש בו ששים מן הטיפה מותר ממנ"פ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלה ואי אינו מפעפע אז לא יאסור אבל נפל בריקנית של קדירה (פירש במקום הריקן) שמא מפעפע עד סמוך לרוטב בדופני הכלי ואין באותו דופני הכלי [ס'] מן הטפה כמה שמפעפע ונעשה אותו מקצת כלי נבילה וכשמערה הרוטב מן הכלי וילך אל אותו מקצת כלי יאסרנו לפיכך אם מיד הניח הרוטב להצטנן שלא (הגביה) [ס"א גליון ד"ו שכ"ד נגע] הרוטב מעת שנפלה עד שיצטנן לגמרי מותר א"נ בעוד שהוא רותח ינקוב בשולי הכלי מתחת עד שיצא הרוטב דרך אותו נקב ולא ילך דרך אותו מקצת כלי שהוא אסור ומיהו בקושי יש להתיר ע"י נקיבת הקדירה דהא א"א שלא ינענע הכלי מעט ויגע הרוטב באותו מקצת כלי הנאסר לכן טוב להמתין שלא יגע בקדירה עד שיצטנן לגמרי ואז יערה המאכל לחוץ והוא מותר עכ"ל. וז"ל תשובות מיימוני השייכים לה' מ"א סי' ח"י ואם נפל מעט חלב על דופן קדירות בשר יש לי להתיר בששים כאלו נפל ברוטב ולא נשאר בעובי הדופן ובלבד בשעה"ד כגון שבת ואורחים ועני בדבר חשיב אבל בענין אחר לא מלאני לבי להתיר מפני שיצא מפי הקדוש ואף בלא ששים היה ראוי להתיר לפי טעם האחרון אלא שיש להחמיר עכ"ל. יא) יש שוברין. הגה ד"ו שכ"ד אדלעיל קאי אבל אם נפל טיפת כו' דצריך לערות הרוטב מצד אחר כו' ואתא לאשמעינן דיש שוברין. (כ"י בגליון ד"ק העתקתי) מעשה שנמצא קורקבן של תרנגול בקדירה חולבת ונתבשל בקדירה ולא היה ס' והתירוהו להרבות עד ס' דבשר עוף דרבנן וכי אמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה ה"מ דאורייתא אבל בדרבנן מבטלין עכ"ל. יב)0טפה שנפלה על כיסוי של קדירה ושהה הכיסוי על הקדירה לאחר שנפלה הטיפה על הכיסוי, אז אפ"ה התבשיל מותר אם הוא כנגד הרוטב ולא אמרינן שצריך ששים כנגד כל הכסוי, ואם כיסה תבשיל של בשר בכיסוי של חלב או איפכא צריך ששים כנגד כל הכיסוי ואפי' אם הכיסוי נקוב למעלה, ואם לקח כיסוי מקדירה של בשר שמתבשלת אצל האש וכסהו על הקדירה חולבת צוננת אפ"ה הכל אסור [הכיסוי] וגם הקדירה דכיון דרותח הוא א"א שלא בלע הקדירה חולבת מן הבשר מידי דהוה אטפה רותחת שנפלה על קדירה שבלעה אעפ"י שצוננת. ואם יש תבשיל בתוך הקדירה מותר כיון שהוא צונן. אך צ"ל שיודע בודאי שלא נפלה הטפה מן הכסוי לתבשיל.
<h2>דף קח.</h2>
בין לרבינו אפרים וריב"א שפירשו גבי טפת חלב שנפלה על החתיכה דלא משערינן אלא לפי האיסור הנבלע בה בין לפיר"ת דבכולה משערינן (ולפנים אפרש פלוגתייהו בע"ה) א)טפת חלב שנפלה על הקדירה מבחוץ שבה בשר לא אמרינן הקדירה נעשית איסור הואיל ולא נכנס בקדירה אלא טעם משהו. ואם נפלה הטיפה נגד הרוטב בטילה בששים. ואם אינה ב)נגד הרוטב מאי איכפת לן אם כן אין שום איסור בתבשיל שבקדירה דאינו מפעפע אבל צריך לנער ולשפוך התבשיל מצד אחר שלא כנגד הטיפה כי הקדירה עצמה אסורה. אבל יש שמחמירים ואומרים דווקא גבי חתיכת בשר בעינן טעם בחתיכה לאסור חתיכות אחרות לפי שיש לה טעם מעצמה הלכך ג)אינה נעשית נבילה אלא כשיש בה טעם האיסור אבל בקדירה שאין לה טעם מגופה אפי' כשנכנס בה טעם איסור משהו נעשית הקדירה נבילה ד)וצריך ששים מכל הקדירה ומן הטעם אשר בה. וכבר אירע מעשה במאגענצא בקדירה מלאה בשר שהיתה שפותה אצל האור ורותחת ונשבר כד של חלב וניתז מעל החלב על דופן שפת הקדירה של בשר מבחוץ ושאלו לראב"ן והשיב אם יש בקדירה בלא התבשיל ס' לבטל טעם החלב הנבלע בה לא ה)נעשית נבילה מידי דהוה אטיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר שאם יש ס' בחתיכה לבטל הטיפה אז מותרת ונתבטל החלב ו)ולא אמרינן שהחלב חוזר ונבלע ואוסר הרוטב למ"ד מין במינו במשהו אלא בטיל בס' ברוטב כיון דהטעם לא היה בעין והביא ראי' ונלאתי לכתוב ולהאריך. וכ"ש למ"ד דמין במינו בטיל בס'. ועוד הביא ראייה לדבריו ז)כי היכי דטומאה בלועה לא מטמאה טהורה בלועה ה"נ לא אסר איסור בלועה היתר בלועה (פי' מה שנבלע בקדירה) והכי איתא בפ' בהמה המקשה (דף ע"א) כשם שטומאה בלועה כו' אלא מאי אית לך למימר דלמא פליט הקדירה את החלב לתבשיל. כי נמי פלטה ליה מבטל ליה התבשיל בששים ועוד האריך הראב"ן. ח)אך אני עיקר קבלתי אכתוב מה שראיתי רבותי נוהגין ואני אחריהם. ודאי טפת חלב שנפלה לתוך התבשיל של בשר עולה בששים אפי' נפלה על חתיכה קטנה של בשר בתוך הקדירה ואין באותה חתיכה ס' לבטל כיון ט)שיש מקצת החתיכה ברוטב ויש בין הכל ששים מותר. אבל אם נפלה טיפת חלב על הקדירה של בשר כן הדין אם נפלה מבחוץ למעלה י)שלא כנגד הרוטב מה שבתוך הקדירה מותר שאין בו נתינת טעם מן האיסור אבל הקדירה עצמה אסורה וצריך לערות הרוטב מצד אחר שלא כנגד נפילת האיסור. אבל אם נפלה כנגד האש אפי' שלא כנגד הרוטב מותר הכל דהאש שורפו מיד ומייבשו ואם נפלה כנגד הרוטב ויש ס' ברוטב הכל מותר ואפי' שלא כנגד האש ומ"מ אסור להשתמש בקדירה לא בשר ולא חלב יא)ויש שוברין שולי הקדירה והמאכל נופל דרך שם ולא יעבור דרך האיסור [למעלה דרך הפה]. ואם נפל יב)טפת חלב על כיסוי הקדירה יש לו דין קדירה כנגד הרוטב ושריא דהא חשיב בגמרא (דף ק"ח) כיסה כמו ניער את הקדירה והתבשיל מותר. אך הכיסוי רגילין ללבנו או להגעיל אם הוא של ברזל ואם הוא של חרס אין לו תקנה. [שערי דורא הלכ' ביטול סימנים נ"ה—נ"ו]. א)0וזו תשובת מהר"ם ואם קדירה של בשר ושל חלב נוגעין זה בזה אינו מזיק כי אינו מפעפע מדופן לדופן ויש לי תשובות רבינו שמשון גם מזה. כ"י אקספארד מהגה"מ קדירה של בשר ושל חלב נוגעות זב"ז אצל אש אין לחוש כי אינו מפעפע מדופן לדופן ובע"ז ישראל ונכרי לא חייש דלמא מנתזין צינורות מזו לזו. טפת חלב שנפלה על קדירה מבחוץ כתב ר"י דאם יש בתוך הקדירה רוטב ובשר בין הכל ששים נגד ס' טיפין מן שיעור החלב אז מותר משום דדלמא אותו טיפת חלב לא מפעפע (כלל) בכל הקדירה ואוסר עד נ"ט טיפין הבלועין בדופני הקדירה ואותן הטיפין נ"נ והלכך צריך ששים בכל מה שבקדירה לבטל ס' טיפין כיוצא טפת חלב עכ"ל הגה"מ פ"ט ממ"א. הגה. ור"י הביא ראיי' מפרק דם חטאת גבי בישול במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי דקאמר וטעמא מאי דכתיב ואם בכלי נחשת בישלה ומורק ושוטף במים מדאיצטריך קרא לקדשים אלמא דלא מפעפע בכל הכלי אעפ"י שכל הכלי חם ולא אסר ר"י אלא שיעור עובי הדופן שנתפשט שם החלב מבחוץ ובדידי' משערינן ולא בכל הקדירה כולה ודווקא שלא ראה הטפה קודם שנפלה אבל אם ראה הטיפה קודם ועמד עליה כמה הוא סגי ודאי בששים של ששים טיפין כיו"ב ממנ"פ כמ"ש מורי עכ"ל. ב)0והעולם נהגו לאסור כשנפל על הדופן שלא כנגד הרוטב ודוקא כשנפל שלא לצד האש אבל לצד האש נהגו להתיר לפי שהאור שורפו ומייבשו מיד ודוקא טיפה בעלמא כגון שהוא דבר מועט אבל אם נפל רוב חלב אין להתיר אפילו כנגד האור אא"כ כנגד הרוטב ע"י ס'. ומורי ר' יחיאל בשם הריצב"א היה אומר שהיה מתיר גם שלא כנגד הרוטב ואפילו שלא לצד האש ע"י ס' היכא דאיכא הפס"מ או בע"ש ויו"ט עכ"ל מרדכי פ' גה"נ תרע"ט והג"ה סמ"ק סי' רי"ג. ואם נפל טיפת חלב רותח על סכין או כלי צונן אינו צריך כי אם לגרר רק במקום שנפלה הטיפה, הואיל ופסקה הטפה כשנפלה עליו. והא דאמר עירוי ככ"ר היינו כשנפל בקילוח אבל בכה"ג לא ודוקא כשנפל על הקתא אבל כשנפל על הברזל של סכין נועץ י' פעמים בקרקע ודיו (באו"ה נ"ח וכשר אף לדבר חם) עכ"ל תשב"ץ סי' שמ"ט. אין צריך כי אם לגרר במקום שנפלה הטיפה. צ"ע אם נפל טיפה מנר הדולק למקום האסור לו מי נימא דדי בגרירה דיש לחלק בין רותח ע"י האור עצמו בין רותח דחם מחמת האור ויראה דיש להחמיר [הגה קטנה כ"כ מהרא"י גם בתה"ד סי' קע"ו] בנר שהפתילה מונחת בו וחלב או שומן מהותך דולקת בו. ומה שנוטף מפי אותו צד חשוב חם ע"י האור עצמו כדמוכח בתוס' פ"ק חולין ובאשר"י שילהי ע"ז גבי דין סכינים הנקחים מן הגוים אבל פתילה שחלב או שומן כרוך סביבה ונקרש כמו שרגילין לעשות נירות עינינו רואות שטיפה הנוטפת מאותו הנר אינו שורף כ"כ כטיפה הנוטפת מקדירה רותחת והטעם קל להבין מהרא"י ז"ל. ג)0אין חתיכה נ"נ אלא גבי בב"ח מקבלת מהר"ש. ד)0וצריך ס' מכל הקדירה. וכך יש לשער יכנוס הקדירה בתוך הכלי מלא מים ומה שיוצא היינו שיעור נגד כל הקדירה מרדכי תרפ"ה סוף פרק גיה"נ בשם ראבי"ה ע"ש. ה)0גרסינן בזבחים בפרק דם חטאת דחלב מפעפע כלומר מתפשט בכל הכלי. וכתב רבינו יודא מכאן נוהגין שאם נפלה טפת חלב על גבה של קדירה רותחת באור שמפעפע בקדירה של חרס וחענ"נ ובכולה קדירה משערינן שהחלב מתפשט בכל הקדירה ואין כאן מקום להתבטל הכלי עכ"ל סמ"ג לאוין ק"מ קמ"א ובשם רבינו שמחה (ויש גירסא ובשם רבותינו) מצאתי שהתבשיל מותר והקדירה אסורה. ושמעתי שהר"ר פרץ מורה שאם נפלה על גב הקדירה שלא כנגד התבשיל מותר הגה"מ פ"ט ממ"א. מעשה אירע בתבשיל שהי' בקדירה ונפל מעל חלב על הקדירה מבחוץ והתירו התבשיל ואסרו הקדירה מהא בפסחים ל' דהתורה העידה על כ"ח שאינו יוצא מידי דפיו לעולם, ואומר אני ברוך א"כ יבשלו בקדירה שום תבשיל כמו כן יהא מותר דלא גרע מזה התבשיל אלא שאין מבשלין בו לכתחלה דאין מבטלין איסור לכתחלה. ועוד ראיתי מעשה בחלב הדולק בנר ותחת הנר היתה קדירה ריקנית ונפל מן החלב על הקדירה והתירו אפי' למ"ד עילאה גבר ע"כ מס' רבינו ברוך. מעשה בא לפני מהר"ם [מרוטנבורק] שנשפך רוטב חם מקדירה בשר רותח ושוב נתיישב קדירה של חרס חולבת לתוך אותו רוטב על הקרקע והתירו כי אמר אפילו היתה אותו רוטב בכלי והושמה קדירה של חלב בתוכו קיימ"ל דכ"ש אינו מבשל כש"כ הכא שנבלע רוב רוטב בקרקע עכ"ל. מעשה אירע שבשלו בשר בקדירה של חלב וקדירה אחרת של חלב עומדת בצדה ולקחו כף והגיסו שניהם באותו כף ובאו לפני ריב"א ואסר שניהם כי לאחר שנעשה בב"ח אוסר במשהו. אבל קודם שנעשה בשר בחלב אי נפלה טפה בתוך הקדירה משערינן בששים עכ"ל. ו)0ולא אמרינן שהחלב חוזר ונבלע כו' וז"ל מרדכי פרק גה"נ סי' תרע"ט וא"ת הלא החלב הנבלע בקדירה נותן טעם ברוטב שנבלע בה וכי הדר נפיק הרוטב לקדירה הוי מב"מ לאסור במשהו כו'. עצמות של איסור אינן מצטרפות לאיסור אבל עצמות של היתר מצטרפות להיתר אבל אין להצטרף עצמות של איסור עם ההיתר לבטל האיסור ואם שום מורה יתיר לא עבר על דברי חכמים אבל אין נכון להתיר כולי האי א"ז. חתיכה של איסור שנתבשל עם האחרות של היתר צריך ס' לבטל החתיכה עם העצמות אשר"י פגה"נ. וכתב הרא"ש פגה"נ חתיכה של נבילה שנתבשלה ואח"כ נפלה (נפלו) בקדירה עצמות שבה מצטרפים לאיסור לפי שבלעו טעם הנבילה מידי דהוה אקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואפי' נתבשלה תחלה אותה חתיכה נבילה בפ"ע בקדיר' כשחזרה ונפלה לקדירה של היתר אע"ג דמשערינן כל הבשר שבה לא סגי בהכי אם לא שיש עוד ששים גם כנגד כל העצמות דשמא בשר הנבילה נתמעט בבישולו ונתנה טעם בעצמות עכ"ל הרא"ש ז"ל. ז)0כי היכי דטומאה כו' לא קאמר משום איסור אלא מעצמו מדמה לטומאה מקבלת מהרי"ב ומהר"ש. ח)0אך אני עיקר קבלתי אכתוב. הכי נהוג כפסק זה ובטיפה מועט נגד האש שרי אפי' הקדירה כך יראה לי לפי שהאור שורפו קודם שיכנס בקדירה ואם נפלה שלא כנגד הרוטב עבדינן כדעת מרדכי שמניחין הקדירה עד שתצטנן מהרא"י ז"ל. ט)0יש שהיו רוצים לומר דחתיכה שחציה בתוך הרוטב וחציה חוץ לרוטב ונפל טיפת חלב על אותו צד שחוץ לרוטב דודאי הרוטב ושאר חתיכות מסייעין לבטל אותו טיפה ולהתיר גם מאותה חתיכה אותו מקצת שבתוך הרוטב. אבל מה שיש ממנה חוץ לרוטב אסור לפי שאין באותו מקצת שחוץ לרוטב ששים מהטפה וצריך להמתין עד שיצטנן וחותכין אותו מקצת שחוץ לרוטב לפי שהוא אסור. ושיבוש הוא בידם דבהדיא פי' בתוס' גבי האי טפת חלב כו' דמיירי דוקא כשהחתיכה כולה ביובש כגון שאותו חתיכה כולה מונחת על חתיכה אחרת שבמקצתה חוץ לרוטב דהשתא הוה אותה חתיכה עליונה שנפלה טפת חלב עליה כולה חוץ לרוטב ולהכי אמרינן דאין הרוטב ושאר חתיכות מסייעין לבטל הטיפה. אבל אם היתה אותה החתיכה שנפלה טפת חלב עליה מקצתה בתוך הרוטב. אז היה הרוטב ושאר חתיכות מסייעות לבטל הטפה ולהתיר גם אותה חתיכה אפילו מה שיש ממנה חוץ לרוטב וכ"ת הוא גופא טעם מאי האיך יועיל הרוטב לאותו מקצת שחוץ לרוטב י"ל דטעמא רבה איכא אע"ג דקיימ"ל דאיסור הנבלע בחתיכת היתר אינו מתפשט מחתיכה לחתיכה כ"א ע"י רוטב כדמוכח ההוא סוגיא דטיפת חלב (סה"ת ומרדכי) מ"מ באותה חתיכה עצמה מתפשט בכולה אפי' בלא רוטב כדמשמע מההוא דטפת חלב כו' כדפירש רבינו ברוך סי' נ"א הלכך כשמקצת החתיכה בתוך הרוטב ונפלה הטפה על אותו מקצת שחוץ לרוטב, אותו טפה מתפשטת בכוליה בלא הרוטב ובכל החתיכות שבקדירה, שהרי אע"ג דנפלה באותו מקצת שחוץ לרוטב מ"מ היא מתפשטת בכל אותה החתיכה כדפירש וכיון שמתפשטת גם באותו מקצת שבתוך הרוטב הרי היא חוזרת ומתפשטת גם בכל הקדירה ע"י הרוטב עכ"ל מרדכי פכה"ב תרצ"א והגהת סמ"ק סי' רי"ג. י)0כתב בסמ"ק סי' רי"ג וז"ל טפת חלב הנופלת על דופני הכלי מספקא לן בפרק דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי או לא הלכך כשנפל נגד הרוטב ויש בו ששים מן הטיפה מותר ממנ"פ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלה ואי אינו מפעפע אז לא יאסור אבל נפל בריקנית של קדירה (פירש במקום הריקן) שמא מפעפע עד סמוך לרוטב בדופני הכלי ואין באותו דופני הכלי [ס'] מן הטפה כמה שמפעפע ונעשה אותו מקצת כלי נבילה וכשמערה הרוטב מן הכלי וילך אל אותו מקצת כלי יאסרנו לפיכך אם מיד הניח הרוטב להצטנן שלא (הגביה) [ס"א גליון ד"ו שכ"ד נגע] הרוטב מעת שנפלה עד שיצטנן לגמרי מותר א"נ בעוד שהוא רותח ינקוב בשולי הכלי מתחת עד שיצא הרוטב דרך אותו נקב ולא ילך דרך אותו מקצת כלי שהוא אסור ומיהו בקושי יש להתיר ע"י נקיבת הקדירה דהא א"א שלא ינענע הכלי מעט ויגע הרוטב באותו מקצת כלי הנאסר לכן טוב להמתין שלא יגע בקדירה עד שיצטנן לגמרי ואז יערה המאכל לחוץ והוא מותר עכ"ל. וז"ל תשובות מיימוני השייכים לה' מ"א סי' ח"י ואם נפל מעט חלב על דופן קדירות בשר יש לי להתיר בששים כאלו נפל ברוטב ולא נשאר בעובי הדופן ובלבד בשעה"ד כגון שבת ואורחים ועני בדבר חשיב אבל בענין אחר לא מלאני לבי להתיר מפני שיצא מפי הקדוש ואף בלא ששים היה ראוי להתיר לפי טעם האחרון אלא שיש להחמיר עכ"ל. יא) יש שוברין. הגה ד"ו שכ"ד אדלעיל קאי אבל אם נפל טיפת כו' דצריך לערות הרוטב מצד אחר כו' ואתא לאשמעינן דיש שוברין. (כ"י בגליון ד"ק העתקתי) מעשה שנמצא קורקבן של תרנגול בקדירה חולבת ונתבשל בקדירה ולא היה ס' והתירוהו להרבות עד ס' דבשר עוף דרבנן וכי אמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה ה"מ דאורייתא אבל בדרבנן מבטלין עכ"ל. יב)0טפה שנפלה על כיסוי של קדירה ושהה הכיסוי על הקדירה לאחר שנפלה הטיפה על הכיסוי, אז אפ"ה התבשיל מותר אם הוא כנגד הרוטב ולא אמרינן שצריך ששים כנגד כל הכסוי, ואם כיסה תבשיל של בשר בכיסוי של חלב או איפכא צריך ששים כנגד כל הכיסוי ואפי' אם הכיסוי נקוב למעלה, ואם לקח כיסוי מקדירה של בשר שמתבשלת אצל האש וכסהו על הקדירה חולבת צוננת אפ"ה הכל אסור [הכיסוי] וגם הקדירה דכיון דרותח הוא א"א שלא בלע הקדירה חולבת מן הבשר מידי דהוה אטפה רותחת שנפלה על קדירה שבלעה אעפ"י שצוננת. ואם יש תבשיל בתוך הקדירה מותר כיון שהוא צונן. אך צ"ל שיודע בודאי שלא נפלה הטפה מן הכסוי לתבשיל.
